כולנו רוצים ייבול משובח טעים ועסיסי וזה לא סוד שלצמח בריא וחזק הסיכוי הגדול ביותר לספק זאת.
אני בטוח שאתם מכירים את המשפט הבא, "אם לא תאכל איך תגדל?" ובכן זה נכון גם לצמחים ושורשיהם הם הפתח לנוטריינטים הכל כך חשובים להתפתחותם.
על מנת לספק סביבת מחייה נוחה לשורשים עלינו להבין תחילה ממה מורכבת סביבתם.
- החלק המוצק – מצע הגידול, ישנם 4 מצעי גידול בסיסיים: 1.אדמה 2. קוקוס 3.הידרוטון\מים 4.צמר סלעים(ברוב המקרים צמר סלעים יהווה רק נקודת פתיחה לצמח).
- החלק הנוזלי – תמיסת ההשקיה: תמיסת ההשקיה מורכבת משני חלקים, 1. מי הבסיס (עשויים להיות מי ברז, מי מזגנים או אוסמוזה או שילוב של הנ"ל) 2."אוכל" או בשפת החלקאים דשן.
- החלק הגזי – השורשים נושמים חמצן ולכן חשוב שיהיה מספיק חמצן, כמות החמצן המומס בסביבת השורשים נקבעת בעיקר על פי הטמפ'.
מעל 28 מעלות כמות החמצן המומס במים שואפת לאפס מה שעלול לגרום שלל תופעות לוואי שליליות על השורשים אשר יובילו לייבול נמוך יותר במקרה הטוב או מוות של הצמח במקרה הרע.
החלק המוצק
החלק מוצק, הבית של השורשים שלנו, כפי שנאמר לעיל יכול להיות מצע אדמה, קוקוס, צמר סלעים, הידרוטון כאשר ההבדל נמדד ביכולת לספוח מים ונוטריינטים, וביכולת הבאפר שלהם (שמירה על תזוזות חומציות קיצוניות).
*את מצעי הגידול נדרג בסולם של אחד עד עשר כאשר 1 משמעותו דורש התעסקות מינימלית בחומציות ועשר שדורש התעסקות מקסימאלית.
מצע אדמה
-(3*) ( מצע אורגני, מצויין למגדל המתחיל ולמגדל המנוסה בעל יכולת באפר גבוהה ויכולת אגירת מים ונוטריינטים מצויינת.
מצע האדמה של הידרושופ מורכב מ30% פרלייט 30%כבול 30%קוקוס 5%הומוס ו– 5%ורמיקוליט. זהו המצע היחיד שדורש התעסקות מינימלית בכל מה שקשור לחומציות ונותן שקט למגדל.
מצע קוקוס פרלייט
(6*)– מצע אינרטי אנאורגני המורכב מ-50%פרלייט ו50%קוקוס, למה דווקא קוקוס ופרלייט?
השניים משלימים אחד את השני, סיבי הקוקוס מקדמים צמיחת שורשים ואת אוריריות המצע בעוד שלכדורי הפרלייט יכולת ספיחת מים מעולה.
החסרון של המצע הזה שהוא בעל יכולת באפר נמוכה ולכן דורש וויסות חומציות מדוייק.
הידרוטון
\מים\צמר סלעים\פרלייט(9*) – המצעים הנ"ל הינם מצעים אינרטים אנאורגניים בעלי יכולת באפר אפסית ודורשים בדיקות חומציות תכופות.
היתרון של מצע זה הוא זמינות החמצן הגבוה לשורשים והיכולת לשלוט באופן מדוייק בתמיסת ההשקיה כך שתהיה אופטימאלית לצמח המיוחד שלך.
החלק הגזי
כפי שאתם כבר בטח יודעים הצמח נושם פחמן דו חמצני, אבל מה שאולי לא ידעתם הוא ששורשים ממש אוהבים חמצן, ואם נספק להם אותו ברמה מספקת הצמחים שלנו יאהבו אתנו בהתאם.
האויר שאני נושמים מורכב למעשה מתרכובת גזים, הבולטים בניהם הוא חנקן (הצמחים לא עושים בו שימוש) חמצן ופחמן דו חמצני.
כאשר אויר עובר על פני שטח השורשים השורש יכול לספוג חמצן ובגלל זה חשוב מאוד שמצע הגידול יהיה אורירי, במידה ואנו מגדלים צמחים בצורה הידרופונית (בעיקר Dutch (bucketsאו אוטופוט (עציץ טבול תמידית בתוך תמיסת ההשקיה כך שהמצע רווי תמיד) חשוב להוסיף משאבת אוויר שתגדיל את כמות החמצן במים כך שהשורשים לא יחנקו לנו וימותו.
חשוב לדעת כי כאשר גזים מהאויר מתמוססים במים חומציות המים עלולה להתשנות כתלות ביכולת הבפאר של המים.
החלק הנוזלי
תמיסת ההשקיה כפי שכבר צויין קודם לכן מורכבת ממי בסיס ומנוטריינטים ומהווה נדבך חשוב ביותר במשימה שלנו, לשמח את הצמחים שלנו.
מי ברז: מי הברז עוברים מסלול מרתק עד שהם מגיעים ל"צלחת" של הצמחים שלנו, תחילה הם יורדים עלינו מהשמים מחלחלים בקרקע ותוך כדי סופחים מינרלים משם הם ממשיכים למאגרים תת קרקעיים חברות המים שואבות ממאגרים אלו מוסיפים להם כלור לחיטוי ונשלחים אלינו לברז (תוך כדי הם גם סופחים לא מעט סידן , היסוד האשם בהצטברות האבנית).
מדדים מקובלים: חומציות 7.2-8 , מוליכות 900- 1300 מיקרוסימנס
יתרון
בעלי יכולת באפר גבוהה ופחות נתונה לשינויי חומציות קיצוניים.
חסרונות
קשיות גבוהה ויכולת באפר גבוה אשר גורמת לכך שכאשר אני רוצים להוריד את חומציות התמיסה ל5.5-6.5 נאלץ להשתמש ביותר מוריד חומציות מאשר במים רכים.
מים רכים: מים רכים אלו מים עם קשיות (תכולת סידן) אפסית ויכולת באפר נמוכה ביותר. מים רכים ניתן לאגור כמי גשמים או בעזרת באוסמוזה אשר "מנקה" את מי הברז ומספקת מים בעלי מוליכות ~ 60 מיקרוסימנס.
יתרונות
*תמיסה נקיה ממינרלים ולכן נותנת ביטוח מלא לדשנים הכל כך משובחים שקנינו.
*יכולת באפר נמוכה ולכן דרוש פחות מוריד חומציות על מנת לאזן תמיסה זו.
מדדים מקובלים: חומציות: 7 מוליכות 0-100 מיקרוסימנס
אז הזכרתי כמה מושגים שדורשים היכרות קצרה חומציות, מוליכות, קשיות:
חומציות
חומציות\בסיסיות נמדדים על פי יחדיות PH, זו יחידת מידה המתארת את כמות יוני ההידרוניום במים בסקאלה לוגריתמית (כל יח' PH מעידה על כך שריכוז יוני ההידרוקסיד על פי 10)
לא נכנס לפן המדעי הכימי אבל במשפט אחד: רמת החומציות במים שולטת ברמת הזמינות של הדשן אותו אנו מספקים לצמח כלומר מים בסיסיים מדי (>7.5) או חומצים מדי (<5) יפגעו בשורשי הצמח.
שורשים מאושרים יעשו אותכם מאושרים!
סביבת השורשים אינה היחידה המושפעת מחומציות הקרקע, אוכלוסיות חיידקיים חיוניים המפרקים תרכובות אורגניות בקרקע (חשוב בעיקר במצע אדמה בעבודה עם דשנים אורגניים) והופכים את הדשן לזמין יותר גם נפגעות בקרקעות חומציות\בסיסיות מדי, הדבר משפיע באופן ישיר על זמינות הדשן לצמח.
חומציות אופטימלית עבור סביבה ביולוגית בריאה היא סביבה נייטרלית (PH=7).
חומציות המים נמדדת על פי סקאלה שנעה בין 0 ל– 14 כאשר 0 הינו הצד החומצי ו-14 הינו הצד הבסיסי.
ככל שה– pH גבוה יותר המים יהיו בסיסיים יותר וההפך PH=7 מוגדר כרמת חומציות ניטרלית.
שימו לב! אין להתבלבל בין ההגדרה של PH כחומציות ובין סקאלת המספרים המציינת את רמת החומציות.
ככל שרמת הPH נמוכה יותר כך המים חומציים יותר ולהפך, מים בעלי PH גבוה יהיו מים בסיסיים.
חומציות אינה הדבר המרכזי שממנו אנו אמורים להיות מודאגים, ליתר דיוק אנו אמורים לדאוג לאקליניות המים כלומר לכמה בסיסיים הם.
רוב החקלאים משתמשים במי ברז (~>7PH) ועל מנת להוריד רמת ה-PH לרמה נורמלים נדרשים תחילה לנטרל את אלקליניות המים (כלומר לאזן ל-PH רצוי) ולאחר מכן להוסיף את תמיסת הנוטריינטים.
רמת החומציות אשר חורגת מהתחום הרצוי בקרקע משפיעה הן על זמינות הדשן בצמח והן על יכולתה של הקרקע לשמור על הנוטריינטים, (בגידולי פנים הדבר פחות רלוונטי) סביבת שורשים חומצית מדי עלולה לגרום להווצרותם של מינרלים אשר מזיקים לצמח.
סביבת שורשים בסיסית מדי תגרום ליסודות חשובים כגון אבץ וזרחן (זרחן הינו יסוד מרכזי מאוד בתקופת הפריחה) ונחושת להיות כימית בלתי זמינים.
איזון חומציות
אז איך מאזנים חומציות:
איזון חומציות מתבצע בעזרת מוריד ומעלה חומציות.
ישנם מורידי חומציות נוזליים וכאלה שבאים באבקה, עקרון הפעולה שלהם זהה, הוספת חומצה על מנת להעלות את ריכוז יוני המימן במים או הוספת בסיס על מנת להורידם.
מורידי החומציות שאנו מציעים ברשת הידרושופ מיוצרים על ידי חברת HESI ועל ידי חברת GHE מורידי חוצמיות אלו מגיעים בריכוז של מעל 35%-58% ונחשבים מספיק
מרוכזים כך שכמה מ"ל בודדים יכולים לאזן ליטר חומציות. בעבודה עם מוריד\מעלה חומציות יש לנקוט בזהירות.
בדיקת חומציות
אנו מציעים שני פתרונות לבדיקת חומציות דיגיטאלי והשוואתי (ראה קישור) מטרתם של שני המדידים הללו לספר לנו מהי החומציות של מי ההשקיה ולעזור לנו למקסם את השפעתה על השורשים.
ההבדל בין שני סוגי המדידים הללו הינו רמת הדיוק, שכן מדידים דיגטאליים משתמשים בטכנולוגיה מדוייקת יותר אשר אינו נתמך על העין האנושית. החסרון של המדידים הדיגיטאלים הוא שכל חודש לערך נדרש לכייל אותם (קישור על הסבר כיצד לכייל).
קשיות
קשיות מוגדרת כריכוז המשולב של סידן ומגנזיום לא מסיס במים.
כלומר מים רכים אלו מים עם ריכוזי מגנזיום וסידן בלתי מסיסים אפסיים.
יש כאלו המבלבלים את המושג קשיות עם אלקליניות, אמנם היסודות הנ"ל נחשבים כבסיסים כאשר הם מסיסים, הסרתם לא תשפיע על האלקליניות.
חשוב לשים לב להבדל בין מים רכים לבין מים מזוקקים שכן במים מזוקקים ריכוז כלל המינרלים אפסי בעוד במים רכים ריכוז הסידן והמגנזיום הבלתי מסיס אפסי.
השאלה שנשאלת היא בעצם למה בכלל לדבר על קשיות, הסיבה היא כי שימוש במים קשים לאורך זמן עלול לסתום את מערכת ההשקיה.
- מים רכים: עד 20 מ"ג סידן לליטר מים
- רכים במקצת( Moderately soft): בין 20 ל40 מ״ג סידן לליטר
- מים קשים במקצת (Slightly hard): בין 40 ל60 מ״ג סידן לליטר
- קשיות בינונית (Moderately hard): בין 60 ל80 מ״ג סידן לליטר
- מים קשים: בין 80 ל120 מ״ג סידן לליטר
- מים קשים מאוד: מעל 120 מ״ג סידן לליטר
מוליכות
שורשי הצמח שואבים את המזון רק כאשר הוא בצורה שזמינה להם כלומר כאשר הנוטריינטים טעונים חיובית הן חיובית והן שלילית (בשפה המקצועית מולקולות טעונות= יונים).
יש מולקולות אשר טעונות יותר מאשר אחרות,סכום מטעניהם יגולם במה שאנחנו קוראים לו, מוליכות .
מוליכות נמדדת ביחידות של מיקרו סימנס או PPM ומהווה מדד לכמה מרוכזת התמיסת הזנה.
רמת מוליכות גובהה מדי עלולה ליצור לחץ אוסמוטי על השורשים ולפגוע בספיגת הנוטריינטים , כל צמח בהתאם למנגנונים שהוא פיתח במהלך האבולוציה זקוק לריכוזים שונים של מינרלים על מנת לתמוך בגדילה אופטימאלית.
הוספת דשנים תגדיל בהכרח את מוליכות התמיסה, אך שימו לב! תוספים של דשנים כגון bio heaven או sensizym ודומיהם השפעתם על מוליכות התמיסה אפסית. המגדל הממוצע משקיע לא מעט בציוד גידול מקצועי אך לא הרבה מגדלים מודעים לצורך
ליצור תמיסת הזנה מותאמת לסוג הגידול.
מדידת התמיסה על ידי מד מוליכות וחומציות והתאמתה לסוג הייבול ייתנו בוסט נוסף להגדלת הייבול.
חשוב להבדיל בין דשנים אורגנים לכאלו שלא, דשנים אורגנים מורכבים מתוצרי פירוק של פירות או קומפוסט חיות.
הדשן אינו זמין כולו לצמח מכיוון שהוא אינו ריאקטיבי, רק הודות לפירוק הדשן על ידי בקטריות בקרקע הדשן נעשה ריאקטיבי וזמין לצמח, מד מוליכות אינו יכול למדוד מוליכות תמיסה עם דשן אורגני מכיוון שלא נוכל לקבל את התמונה המלאה. לעומת זאת, דשן כימי עשוי כך שיהיה זמין לצמח וניתן למדוד את ריכוז התמיסה.
אוסמוזה הפוכה- מערכת בעלת חמישה שלבים, תפקידה לנקות את המים לרמת מוליכות נמוכה ביותר (~100-60) .
חמשת השלבים הם:
1.פילטר 5 מיקרון , נועד להסיר חלקים גסים כגון חול
2.פילטר פחם לספיגת כלור וטעמים אחרים שהמים ספחו באחד מצינורות חברות המים השונות
3.ממברנה חצי עבירה בגודל 0.001 מיקרון , תפקידה לפלטר את מי השתיה
4.פילטר פחם , כמו שלב שתיים תפקידו לספוח טעמים לא רצויים
5.פילטר פחם דחוס לספיחה נוספת וסופית של כלור.
רק עם מי אוסמוזה ניתן להפיק תמיסה נקייה מחומרים בלתי רצויים ו"מלוכלכת" בדשן איכותי.
נשמח לסדר לכם טיפה את הקופסא , להלן המלצותינו בתחום:
*.ערבבו 70%מי אוסמוזה ו 30% מים ברז, שילוב התכונות של שני סוגי המים הללו ייצור אחלה של תמיסה.
*.שלושת השבועות הראשונים של בחייו של הצמח שורשיו עדיין רגישים ולכן מומלץ לעבוד בתחומים מוליכות של בין 800-1000 מיקרוסימנס.
לאחר שלוש שבועות שורשי הצמח כבר התחזקו והצמח דורש עוד ועוד אוכל כדי לגדול הכי מהר שהוא יכול. אנו ממליצים לכם לעבוד בתחומים של 1200-1800 מיקרוסימנס.
בפריחה , הצמח נמצא בשיאו , התיאבון שלו בשיאו. ההמלצה שלנו – 1800-2200 מיקרו סימנס.
*ד"ר גוגל יוטיוב ושת' הם מורי דרך נהדרים ! השתמשו בהם.
ניספחים
א)מדדי PH ו-EC אופטימאליים עבור מגוון צמחים
מאת אריק רובין