הסל שלי
0
הסל שלי
0
סה״כ: 0
שעות פעילות שירות לקוחות: א' - ה', 8:00 עד 17:00

חדש – דישון הידרופוני (למתקדמים)

מאמר זה יסביר בפירוט את עקרונות הדישון ההידרופוניים, ביחס לאיכות המים בארץ וככלל, ויסביר כיצד לקרוא את טבלת הדישון של היצרן לפי צרכי הצמח. מאמר זה נכתב למגדל המתקדם בעיקר.

קריאת טבלאות דישון של היצרן

יצרני דשנים רבים ברחבי העולם השקיעו שנים של מחקר וניסויים ע"מ לתת ללקוחותיהם טבלת דישון אחת שתהיה נכונה לכולם. למרות שעשו עבודה מחקרית טובה, אל לנו לשכוח שכל אחד מגדל זנים שונים, תחת תנאים שונים ואיכות מים שונה, ובטבלת הדישון אין שום התייחסות לנתונים אלו.
בנוסף, טבלאות הדישון מתייחסות לגידול במצב אופטימלי וללא בעיות: נניח והצמח מראה סימני מצוקה של דישון יתר בסוף השבוע השלישי, האם עלינו לעבור לדישון שבוע רביעי, שהוא אגרסיבי יותר, כאילו לא קרה דבר?
הרבה חברות הוציאו לאור את הטבלה לאחר פיתוח סט הדשנים הבסיסי, ומאז נוספו לסט עוד 5 דשנים ותוספים שלא כלולים בטבלה. מה יקרה לדעתך אם תתן 2 סוגי דשנים שונים המכילים סידן, בעוצמה מלאה?

לפני מתן תשובה חד משמעית לשאלות אלו, בואו נסתכל על שאר המשתנים.

איכות המים בשימוש

ככלל, על כל מגדל הידרופוני לשאוף לשימוש במי אוסמוזה בלבד. איכות המים בישראל נמוכה פי 4 עד פי 100 מרוב המקומות בארה"ב ואנגליה לדוגמה. למרות שזה לא אומר שהמים נושאים מחלות וזיהומים, יש במים אלה ריכוז גבוה של מינרלים ומתכות מומסות, שבמקרה הטוב יכניסו את הצמח למצב מצוקה, מה שיפגע בקצב התפתחותו ואיכותו.

איכות המים ללא דישון נמדדת ביחידת מידה הקרויה PPM (Particles Per Million). מידה זו מציינת כמה חומרים שאינם מים יש בנמצא, כגון סידן, חלודה, כלורין וכו'. חלק מחומרים אלה יתפרקו טבעית, חלקם לא ינוצלו ע"י הצמח, חלקם יזיקו לו קלות וחלקם, כגון סידן הקיים כמעט בכל דשן, יתווספו לדישון הקיים ויצרו חוסר איזון בין חומרים.

אז היכן הבעיה? כל צמח, ביחס לגודלו, בריאותו ובשלותו המינית, דורש PPM ורמת דישון שונה. לצורך הדוגמה, צמח בוגר בשיא תקופת גדילתו ידרוש אופטימלית 350-650 PPM של דישון, וכל תוספת לא נחוצה תפגום בקצה התפתחותו, במקרה הטוב. כשהיצרן כתב את המינונים בטבלה, הוא עשה זאת בהתחשב בכך שהמים הם מי אוסמוזה (0 PPM) או מי ברז בסטנדרט אירופאי של פחות מ-250 PPM.

ועכשיו, בואו נראה איך נראים המים בארץ, במספר מקומות/מקורות שונים:

מרכז תל אביב: 980-1070
מרכז תל אביב לאחר סינון בריטה: 850-950
מעט צפונית להרצליה: 1100
אזור הישובים ליד חדרה: 860
מי עדן בבקבוק: 360
מי עדן לאחר סינון בריטה: 270
מי מזגן: 30
מי מזגן לאחר סינון בריטה: 30
מי אוסמוזה: 0-25

לצורך הדוגמה, דישון מלא של שבוע 3 לגדילה יביא מי אוסמוזה מ-0 ל-400 PPM. אם המים היו מי ברז מסוננים (850) במקום מי אוסמוזה, הדישון הסופי יהיה של 1250. נניח שמתוך ה-850 של מי הברז המקוריים 25 הם סידן מומס – סידן זה יבוא בנוסף לדישון שכבר מכיל את הכמות הדרושה, ומנת יתר של סידן תגרום לצמח לאבד 20%-90% מקצב גדילתו – עודף הסידן יחסום את ספיגת הברזל והמגנזיום של הצמח החיוניים לגדילתו.

טיפ: אלא אם המים שבשימוש הם מי מזגן או אוסמוזה, לעולם את תשים 100% מינון כמו בטבלת היצרן.

זיהוי וטיפול בבעיית PPM גבוה מדי

ככלל, יש לדישון יתר ו-PPM גבוה שני תסמינים. הראשון הוא תופעה הנקראת "Clawing" – מהמילה "טופר" באנגלית – קצוות העלים בתחילה ושאר העלה מאוחר יותר יתעקלו כלפי מטה כמו טופרים של חית טרף. השני הוא "קצוות שרופים" – הצהבה ומוות של קצוות העלים בתחילה ושאר העלה במידה והבעיה לא טופלה.

במקרה וזיהית בעיה של clawing, דבר ראשון החלף את כל המים למים חדשים ומאוזנים, ללא תוספת דשן. ניתן להוסיף אנזימים וויטמינים או חומצה הומית, אך לא חומצה פולית. חזור לדשן לאחר 24 שעות, במינון 25%. עלה ב-25% כל יומיים עד 75%. העלים לא יחזרו למצב הקודם, אך עלים חדשים יצמחו תקין. אם הבעיה ממשיכה בעלים חדשים או מחמירה בישנים, חזור לדישון 25% עד תום הבעיה.

שים לב! יכולת הספיגה של כל מרכיב בדשן תלויה ברמת החומציות של המים. רמה לא נכונה עשויה להגביר או להפחית את יכולת הספיגה של מרכיבים מסוימים בלבד, כך שבעצם נוצר עודף ממרכיב אחד וחוסר באחר – מה שעשוי להסתמן כחוסר, עודף או כל סימן מצוקת דישון אחרת, וביניהן "Clawing" – עודף חנקן (Nitrogen) בלבד עשוי להתבטא בצורה זו. בדוק והקפד על מצב ה-PH וקצב השתנותו! אופטימלית, מים שאוזנו ל-5.2 עד 5.4 צריכים להגיע ל 5.8 עד 6.2 לאחר 7 ימים. אזן מחדש ל-5.2 עד 5.4 שוב, והקפד שהחומציות לא תהיה מעל 6 יותר מיום-יומיים.

החלף את כל תכולת מיכל המים אחת לשבוע!

במקרה וזיהית קצוות שרופים, וודא קודם שה-PPM באמת גבוה לפני החלפת המים שים לב שרק קצות העלים מצהיבים ונשרפים – הצהבה אחרת עשויה להיות מחסור בדשן ולא עודף.

שימוש בחומצה פולית: במידה ויש ברשותך חומצה פולית (Fulvic Acid), דבר ראשון הורד את כמות הדישון ל-25%. חומצה זו עשויה להעלות את יכולת ספיגת הדשן של שורשי הצמח ב- 20%-400%! העלה את הדישון ב-25% כל 2-3 ימים עד 75%, אם הצמח מראה סימני מצוקה חזור למינון הדישון הקודם.

מדידה ויחסי המרה של PPM, EC ו- TDS

קיימים שני סוגים של מדים אלקטרוניים: רגילים ומשולבים. המדים הרגילים מודדים אחד מהערכים הנ"ל, ומד משולב לרוב מודד את כולם,
כולל PH. EC (Electric Conductivity) ו- TDS (Total Dissolved Solids) הם בעצם אותו ערך תחת שם שונה, רק ש- TDS נמדד באלפים ולא ביחידות. ערך ה- PPM הוא לרוב 0.7 מערך ה- TDS, ולפעמים 0.5 – ניתן להחליף לרוב את יחס ההמרה במכשיר ל- 0.7.

דוגמה: אם תוצאת המדידה של ה- EC במכשיר רגיל היא 1.2, רמת ה- TDS היא 1200. בכדי לדעת את רמת ה- PPM אנו נכפיל את ערך ה- TDS ב- 0.7. התוצאה תהיה 840 PPM.

או במילים אחרות, PPM = EC x 1000 x 0.7.

עקרונות הדישון הנכון

דישון נכון נעשה לפי מצב הצמח, גודלו וקצב צמיחתו, ולא לפי גילו הכרונולוגי. צמח לאחר השבועיים הראשונים אמור לצמוח, בממוצע (תלוי בגנטיקה, טמפרטורה, אור וכו'), בקצב של 2 סמ' ביום לפחות. במידה והקצב נמוך משמעותית (פחות מ-1), אל תעבור לדישון אגרסיבי יותר – השאר במינון הקודם עד שתראה שינוי. כל זאת נאמר בהנחה ששאר המשתנים, כגון אור וטמפרטורה, נמצאים באזור הנכון.

להלן רשימת חוזק דישון ב-PPM לפי מצב הצמח. מספרים אלו הם ממוצע ואלא אם כן ידוע לך שהצמח שברשותך דורש כמויות דשן גבוהות במיוחד, או שאתה משתמש בתוספת Co2, אל תחרוג משמעותית מטבלה זו, אלא אם כן אתה בטוח במה שאתה עושה.

שבועיים ראשונים לאחר נביטה: 0-50
ייחורים לפני השרשה: 50
ייחורים מושרשים: 50-100, דישון ב-N-P-K נמוך
נבטים שהצמיחו זוג עלים ראשונים לגודל מלא: 50, דישון ב-N-P-K נמוך
ייחורים שהשרישו וגידלו 3 עלים חדשים לפחות: 150-200
נבטים שהצמיחו יותר מ-3 "קומות" עלים וגדילתם תקינה: 150-200
צמחים בעלי 5-7 קומות לפחות, 20-30 סמ לפחות, שלב הצימוח: 400-500
צמחים גדולים מ-60 סמ' בשלב הצימוח: 500-750
צמחים יום אחד לפני מעבר לזמן פריחה: 0 ליום אחד
צמחים בשלב פריחה, לפני הופעת ניצנים ראשונים: מינון לפי הטבלה או 500
צמחים בשלב פריחה, לאחר הופעת ניצנים ראשונים: 500-750
צמחים בשבוע אחרון לפני שטיפה: 750-1200
10 ימים לפני בציר עם שימוש ב-Ripen: 1400-1550
7 ימים לפני בציר (שבוע שטיפה), ללא Ripen: 200-350, דישון ב-N-P-K נמוך
24-48 שעות לפני בציר: 0

שתף מאמר
מאמרים נוספים