ריח של צמחי מרפא – בעולם של תתרנים (חסרי חוש ריח), היה לחובבי הצמחי מרפא הרבה יותר נוח.
בלי הערות מלגלגות/מאשימות על הניחוח הדבוק היטב לבגדיהם ושערם או מרחף בחלל חדרם ובלי הסכנה שמולקולות הריח המפלילות, יגיעו לאף הלא נכון.
מאחר שרוב האנשים בכל זאת מסוגלים להריח, צריך לפעמים לנקוט בפעולות טשטוש והסוואה.
את ה"פשע" הזה קשה להסתיר.
עישנתם צמחי מרפא (כמו גם סיגריות כמובן)? תסריחו ריח של צמחי מרפא.
גם אם עוד לא עישנתם, יש סיכוי שהחומר הארומטי שבכליכם או הצמחים הפורחים שאתם מגדלים בארון, יפיצו ניחוחות למרחוק.
יבחינו בריח ההולכים על שתיים, קל וחומר כלבי הגישוש, לא עלינו.
הארומה של פרחי הצמחי מרפא, שמקורה בטרפנים שבצמח, היא אחת מתכונותיהם האהובות, בלתי נפרד מחוויית העישון ומשמשת כדי לעמוד על טיב הפרחים, איכותם, הזן שאליו הם משתייכים ועוד.
יש אמנם הבדלים בעוצמות הריח בין הזנים השונים, אבל כולם ריחניים.
מצד שני, לא תמיד בא לכם שכל העולם יידע שעישנתם ג'וינט והבעיה מתחלקת לשניים.
החלק האחד הוא האסתטי-תדמיתי-חברתי.
כלומר, אם אתם נוהגים להסתובב הרבה בין אנשים, בעיקר סאחים/שוחרי בריאות/ משפחות עם ילדים קטנים וכד', כשאתם מדיפים ריחות עישון, אתם עלולים להיתפס כדוחים משהו וכטיפוסים שליליים באופן כללי וזה תקף, כאמור, גם למעשני הסיגריות.
החלק השני הוא הביטחוני, מאחר שריח של צמחי מרפא, לפני או אחרי עישון, הוא עדיין עניין מפליל במדינת ישראל.
צמחי מרפא בחדר האינטימי שלי
כשמדובר על הסוואת ריחות, חשוב, בשלב הראשון, להיות ראליסטים.
השכנים שלכם כבר יודעים שאתם מעשנים, כמה שתנסו להסתיר, אי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן.
גם מבני הבית, אין טעם לנסות להצניע את התחביב הריחני.
אבל, יש מצבים שבהם חייבים לטשטש עקבות, אם זה אחרי שכטה בחדר בבית ההורים, בשירותים במקום העבודה, או בחדר המלון ללא עישון באמסטרדם.
כצעדי מנע, כדאי לעשן ליד חלון פתוח או בקרבת מאוורר שיעיף, יש לקוות, את העשן ישר החוצה.
יש המציעים גם לאלתר מסנן ריח מגליל נייר טואלט שבקצהו דף ריחני למייבש כביסה ולנשוף דרכו את העשן, אבל זה כנראה קצת קיצוני.
הפעולה המתבקשת ביותר לאחר מעשה, היא פתיחת חלונות ודלתות לאוורור.
לתגבור, אפשר להיעזר במגוון התכשירים שנועדו להסוות ריחות ולהחליף אותם בניחוחות פריחה (לא, לא של צמחי מרפא), ממוצרי ג'ל איכותיים שמנטרלים ריחות, כמו אונה שמתאים לחללי הבית, דרך תרסיסים מטהרי האוויר למיניהם, שמנים אתריים לאידוי במבער, מקלות קטורת ונרות ריחניים, ועד למפיצי ריח שמתחברים למזגן.
בקיצור, כל מה שיכול לבלבל את האויב.
כצעד של ייאוש, אפשר לפזר קליפות של פרי הדר או עלי בזיליקום בחלל המעושן.
אם נושא הסוואת הריח ממש קריטי, אפשר לרכוש מכשיר חשמלי המטהר את האוויר (ומיועד חולי אסתמה או אלרגיים לקרדית אבק הבית), ששואב את האוויר מחלל החדר ומפרק מולקולות ריח זרות.
נדבק לספה
ריח הג'וינטים שעישנתם, ישמח להתארח גם על הספה שלכם, אבל בניגוד לכללי הקאוצ'סרפינג העולמיים, הוא ידבק בה ויסרב לעזוב.
כך יקרה גם לכורסה, לשטיח, לווילונות, לריפוד של הרכב ולשאר מוצרי הטקסטיל שנחשפו לעשן.
להעלמת ריחות מריפודים שלא ניתנים להורדה וכביסה, אפשר להשתמש בתרסיסים מנטרלי ריח מבדים (מעולה גם לנשיאה ברכב), או להניח על הריפודים דפי ריח המיועדים למייבש כביסה.
שיטה טבעית וזולה יותר, היא פיזור אבקת סודה לשתייה (הידועה ביכולתה לספוח ריחות) על הבד המעושן.
נותנים לאבקה לעבוד כמה שעות ואז שואבים או מנערים.
חומץ לבן הוא גם כן מנטרל ריחות יעיל וטבעי, למרות שהריח שלו עצמו לא משהו.
מכניסים לבקבוק התזה ומתיזים לאן שצריך.
כך לגבי מיץ לימון מהול במים, ביחס של אחד לאחד.
מקלחת וכביסה
כשמדובר בריחות מהעור, השיער והבגדים, אין כנראה תחליף למקלחת (או לפחות ניגוב מהיר במגבון לח), חפיפה והחלפת בגדים, לפני שיוצאים לרשות הרבים.
אם אין אפשרות להחליף את הבגד, אפשר לנסות כמה דרכים לשיפור המצב, כמו אוורור קצר שלו בשמש, התזת דאודורנט, או פיזור סודה לשתייה.
צמחי מרפא ללא הריח שמסגיר
אבל סוגיית הריח מתעוררת כידוע עוד בשלב הגידול, האחסנה והנשיאה של החומר בתיק או בכיס.
כאן לא מדובר על הסוואה לצורכי תדמית או יחסים טובים עם אימא, אלא בהתגוננות מאפו הארוך והרחרחני של החוק.
בחלל שבו מגדלים צמחי מרפא, לא כדאי להשתמש בתרסיסי מטהר אוויר רגילים כי הכימיקלים שבהם עלולים לפגוע בריח ובטעם של הצמחים.
כיום אפשר למצוא בחנויות הידרו, מטהרי אוויר ייעודיים למגדלים, שלא רק מסווים ריחות, אלא מנטרלים אותם בדרך כימית. התכשירים באים בתרסיס או בצורת צנצנת ג'ל, שמניחים בסמוך לפתחי האוורור.
בחללי גידול גדולים כדאי, כמובן, להשקיע בנטרול ריחות מסיבי יותר, באמצעות פילטר פחם, חומר הידוע ביכולתו לספוח מולקולות של ריח.
מדובר בגליל מלא בגרגרי פחם המחובר למפוח שיונק את האוויר, מעביר דרך הגרגרים ומוציא אותו כמו חדש.
תיק חשוד
ומה קורה עם ה"צידה לדרך" שלקחתם בתיק? אם אתם נוסעים ברכבת או באוטובוס, יושבים עם תיקכם במשרד, נכנסים איתו לבנק ולמכולת ובכניסה לקניון, אחרי ה"יש נשק?"
אף צריכים להסגיר אותו לחיטוט מסיבי, יש מצב שמישהו יבחין בריח של צמחי מרפא הבוקע ממעמקיו, גם אם הפרחים עטופים היטב.
פטנט חדש ונחמד שמוצע לפתרון הבעיה, הוא מגן כיס לאחסון פרחים.
הבטנה שלו מרופדת בגרגרי פחם, שכמו שאמרנו, יודע לספוח ריחות.
ממלאים בכל טוב, מכניסים לכיס או לתיק ויוצאים בבטחה לעולם הרחב. בנוסף, התיק מגיע בכמה גדלים וסוגים לכל מטרה וצורך.
